Life as a fish tank - החיים כאקוריום

Never have I had role models or cultural heroes. To explain my view I will present this parable:

Michio Kaku conceived a parable about a family of goldfish swimming in a fish tank. From their perspective, the fish are neither aware that they are swimming in a tank nor that the tank is full of water. This is simply their known world. Suddenly one of the fish leaps above the surface. “Aha!” it exclaims, “I now learned from whence I came”. He can see the tank, the water, and his fellow fish from a higher vantage point. It has become aware of a bigger world outside the tank.

And from my own vantage point, the allegory symbolizes the restraints to disciplines, which focus on isolated pieces of information and issues, or which slice knowledge into narrow fields. Furthermore, the "worship" of role models or cultural heroes, or any extrapersonal authority, detaches me from the affinity for "the spiritual intelligence.” The intelligence that gives me a unifying center that makes it possible to shift paradigms on a daily basis. A unifying authority that allows me the spontaneous creativity to convert rules, change conditions, and update the "psychological map". Under its guidance, I place my experiences in holistic contexts and judge whether to change the boundaries of the situation. It grants me the ability to refine and assuage strict rules, inspired by compassion and understanding, to judge issues of good and evil, and to think “out of the box”.

***** The original Hebrew submission:

מאז ומתמיד לא היו לי מודלים לחיקוי או גיבורי תרבות. כדי להסביר את השקפתי אציג את המשל הבא:
מיציו קאקו הגה משל אודות משפחת דגי –זהב השוחים במיכל-מים. מנקודת מבטם הדגים אינם מודעים כלל ועיקר שהם שוחים בתוך מיכל או שהמיכל מלא במים. זהו פשוט חוג עולמם המוכר.

פתאום, מזנק אחד הדגים מעל פני-המים. אהה ! הוא קורא בהתפעלות "עכשיו אני למד מניין באתי". הוא רואה את המיכל, את המים ואת בני מינו הדגים מנקודת מבט גבוהה יותר. עתה הדג הזה משכיל להבין שיש עולם גדול יותר מחוץ למיכל.
ומנקודת מבטי, המשל של קאקו מסמל את הכבילות לדסצפלינות המתמקדות בפיסות מידע ובסוגיות מבודדות, או מפלחות את הידע לתחומים צרים. יתר על כן, "הסגידה" למודלי חיקוי, או לגיבורי תרבות, או לכל סמכות חוץ אישית, מנתקת אותי מהזיקה ל"אינטליגנציה הרוחנית". זוהי האינטליגנציה המקנה לעצמי מרכז מאחד המשכיל להמיר הקשרים על בסיס יומיומי (פרדיגמות חדשות). רשות מאחדת המאפשרת לי יצירתיות ספונטנית להמיר כללים, לשנות מצבים, ולעדכן את "המפה הפסיכולוגית". בהנחייתה אני ממקם את התנסויותי בהקשרים הוליסטים ושופט אם להמיר את גבולות המצב. היא המאצילה לי את היכולת לעדן ולמתן כללים נוקשים בהשראת הבנה וחמלה, לשפוט סוגיות של טוב ורע, ולחשוב "מחוץ לקופסה".

— Efi Vinizky - אפי ויניצקי